<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימן קט"ז</h1>
<h2>דף ו:</h2>
ונשאל רבי' האיי ז"ל על בני אדם שהיו רגילין לקנות תותים ועלי שאר אילנות לצורך משי היש תקנה לדבר שלא יוכל המוכר לטעון עליו אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. והשיב שאם יקנה לו גוף האילן לעליו שיצאו ממנו שנה אחת או שתים שיוכל להקנותם כדאמרי' [גיטין מ"ז ע"ב] המוכר שדהו לפירות. והקנה לו דקל אחת לפירותיו [ב"ב קמ"ח ע"א]. ומכר בהמה לעוברה ומכר שפחה לעובריה ונכסי לך ואחריך לפלו' שאין לו לראשון אלא אכילת פירות בלבד [שם קל"ז ע"א]. ומתנה על מנת להחזיר שמה מתנה [שם קל"ז ע"ב]. נמצא אדם [יכול] להקנות דבר לגופו לזמן אחד וכשיגיע הזמן בטל. וכמו כן יוכל המוכר להקנות אף האילן לאכול ממנו הלוקח פירות והעלין שנה אחת או שתים. ולאחר זמן יחזור הממכר אל המוכר.
